ריתוך הוא חלק משגרת העבודה במפעלים, במסגריות ובסדנאות רבות. לצד החום והניצוצות, התהליך מייצר גם עשן המכיל חלקיקים זעירים, ובהתאם לתנאי העבודה עלולים להיווצר גם גזים מזיקים. בחירת מערכת יניקה מתאימה מתחילה בהבנת התהליך, החומרים ודרך העבודה של הרתכים.
מערכת יעילה צריכה ללכוד את המזהמים סמוך למקום היווצרותם, להשתלב בתנועת העובדים ולאפשר תחזוקה סדירה. כדי להגיע לתוצאה הזאת, חשוב לבחון את המערכת כולה: מפתח היניקה, דרך התעלות והמפוח ועד לסינון ולפליטת האוויר.
מהו עשן ריתוך ומדוע חשוב לשלוט בהתפזרותו?
עשן ריתוך נוצר כאשר חומרים מתאדים בעקבות החום הגבוה ומתעבים לחלקיקים זעירים. הרכב העשן מושפע מסוג המתכת, מחומרי המילוי, משיטת הריתוך ומציפויים או משאריות שעל פני החלק.
לכן, שתי עמדות שנראות דומות יכולות להציב דרישות שונות למערכת היניקה. ריתוך פלדה רגילה, נירוסטה או מתכת מצופה אינו יוצר בהכרח את אותו הרכב מזהמים. גם משך העבודה ועוצמת התהליך משפיעים על היקף הפליטה.
העשן עלול להגיע לאזור הנשימה של הרתך ולהתפזר לעובדים סמוכים. בחירת אמצעי הבקרה צריכה להתבסס על הערכת סיכונים המתייחסת לכל מי שנמצא בסביבה, לצד אפשרויות לצמצום הפליטה בתהליך עצמו.
למה אוורור כללי אינו תמיד מספיק?
אוורור כללי מסייע בהחלפת האוויר בחלל, אך אינו מבטיח שהעשן יילכד לפני שיעבור באזור הנשימה. מאוורר שמרחיק את העשן משולחן העבודה עשוי להעביר אותו לעמדה סמוכה או לפזר אותו ברחבי המבנה.
יניקה מקומית מיועדת ללכוד את העשן סמוך למקורו. כאשר היא מתוכננת ומופעלת נכון, היא מצמצמת את כמות המזהמים המשתחררת לחלל. האוורור הכללי משלים את המערך בהתאם לצורכי המקום.
גם דלת פתוחה אינה מדד לבקרה יעילה. זרמי אוויר משתנים עלולים להסיט את העשן מפתח היניקה ולהפריע ללכידתו. לכן, יש לבדוק את התפקוד בתנאי העבודה בפועל.
מתחילים באפיון תהליך הריתוך
לפני שבוחרים ציוד, חשוב להגדיר מה מתרחש בכל עמדה: באילו שיטות מרתכים, אילו חומרים מעבדים, כמה זמן נמשך הריתוך וכמה עמדות פועלות בו זמנית.
יש לבחון גם את גודל החלקים ואת תנועת הרתך. עבודה על רכיב קטן המונח על שולחן שונה מריתוך רציף לאורך קונסטרוקציה גדולה. מערכת שמשרתת היטב נקודה קבועה עשויה להתקשות כאשר מקור העשן נע לאורך כמה מטרים.
כדאי להביא בחשבון גם שינויים צפויים. תוספת עמדה או מעבר לעבודה ממושכת יותר עשויים לחייב התאמה של הספיקה, הסינון ומערך התעלות.
אילו פתרונות קיימים ליניקת עשן בריתוך?
זרוע יניקה מאפשרת למקם את פתח הלכידה סמוך לאזור הריתוך ולהזיזו בהתאם לעבודה. היא יכולה להתאים לעמדות שבהן מקור העשן נמצא בטווח נגיש והמפעיל מסוגל לעדכן את מיקום הזרוע.
נוחות התנועה חשובה במיוחד. זרוע שקשה להזיז או שאינה נשארת במקומה עלולה להישאר רחוקה מהמקור. לכן, כדאי לבדוק את טווח ההגעה, יציבות הזרוע והגישה לחלק בזמן הדגמה מעשית.
יניקה המשולבת באקדח הריתוך
ביישומים מתאימים אפשר לשלב לכידה סמוך לקשת באמצעות אקדח ריתוך ייעודי. פתרון זה מאפשר לנקודת היניקה לנוע יחד עם הרתך, ועשוי להתאים לעבודות שבהן קשה להזיז זרוע לאורך התפר.
עם זאת, יש לבדוק את התאמת האקדח לשיטת הריתוך, את נוחות האחיזה ואת דרישות יחידת השאיבה. גם השפעת היניקה על גז המגן ועל איכות הריתוך צריכה להיבחן כחלק מההתאמה.
שולחנות ותאי ריתוך עם יניקה
שולחן או תא עם יניקה מתוכננת יכולים להתאים לפעולות חוזרות ולעבודה באזור מוגדר. הלכידה עשויה להתבצע לאחור, כלפי מטה או באמצעות מעטפת אחרת, בהתאם למבנה העמדה.
חשוב לוודא שהחלק אינו חוסם את פתחי היניקה ושמיקום העובד מאפשר לעשן לנוע לכיוון הלכידה בלי לעבור דרך אזור נשימתו.
מיקום פתח היניקה קובע את יעילות הלכידה
גם מערכת בעלת מפוח חזק עלולה לתת תוצאה חלשה אם פתח היניקה ממוקם רחוק מדי. ככל שהמרחק מהמקור גדל, קשה יותר ללכוד את העשן באמצעות אותו פתח ובאותה ספיקה.
אין מרחק אחד המתאים לכל המערכות. המרחק הנדרש תלוי בצורת הפתח, בתנועת העשן, בספיקת האוויר ובהפרעות סביבתיות.
מיקום נכון צריך לשמור גם על שדה הראייה ועל חופש התנועה. כאשר הרתך נדרש לבחור בין גישה נוחה לחלק לבין שימוש ביניקה, יש לבחון מחדש את תכנון העמדה.
כיצד בוחרים ספיקה ומפוח?
הספק המנוע לבדו אינו מעיד על יכולת הלכידה. יש להתאים את המפוח לספיקת האוויר הנדרשת ולהתנגדות הכוללת של הפתחים, התעלות והמסננים.
במערכת מרכזית חשוב לחשב כמה עמדות צפויות לפעול במקביל וכיצד האוויר מתחלק ביניהן. פתיחה וסגירה של חיבורים עשויות לשנות את הביצועים בעמדות האחרות.
גם כניסת אוויר משלים למבנה דורשת תכנון. הוצאת אוויר בלי אספקה מתאימה עלולה ליצור זרמים לא רצויים ולהשפיע על פעולת המערכת.
התאמת הסינון והחלטה על פליטת האוויר
מערכת הסינון צריכה להתאים לחלקיקי העשן ולעומס שנוצר בתהליך. יש לבחון את יעילות הסינון, האטימות, שטח הסינון ואופן התחזוקה.
חשוב להבחין בין חלקיקים לבין גזים. מסנן חלקיקים, לרבות HEPA, אינו נותן כשלעצמו מענה לכל הגזים העשויים להיווצר בריתוך. לכן, אין להסיק שאוויר מסונן מתאים אוטומטית להחזרה לחלל העבודה.
החלטה על החזרת אוויר או פליטתו החוצה צריכה להתקבל לפי הרכב המזהמים, הערכת הסיכון והדרישות החלות על המתקן. גם מיקום פתח הפליטה צריך למנוע חדירה חוזרת דרך פתחים וכניסות אוויר.
ניצוצות, תחזוקה ובדיקת ביצועים
בתהליך הריתוך עלולים להיווצר ניצוצות וחלקיקים חמים. תכנון המערכת צריך להתייחס לאפשרות שייכנסו לציוד, לסוג המסנן ולחומרים נוספים שנאספים בו. חיבור עבודות השחזה או תהליכים אחרים לאותה מערכת מחייב בדיקת התאמה.
לאורך השימוש יש לעקוב אחר ספיקת האוויר, הפרש הלחצים במסננים, מצב הצינורות ותפקוד מנגנון הניקוי. מסנן עמוס, צינור פגום או פתח חסום עלולים להפחית את הלכידה.
לאחר ההתקנה נדרשת בדיקת ביצועים בתנאי עבודה מייצגים. בהתאם להערכת הסיכון, ייתכן צורך גם במדידות חשיפה ובהגנת נשימה משלימה. היעדר עשן נראה לעין אינו הוכחה מספקת לכך שהחשיפה מבוקרת.
בוחרים מערכת שמתאימה לעבודה היומיומית
מערכת יניקת עשן בריתוך צריכה לתת מענה מקצועי וגם להיות נוחה לשימוש. אפיון נכון מחבר בין סוג הריתוך, מבנה העמדה, תנועת העובדים והדרישות לתחזוקה.
בסובפלים ניתן לבחון פתרונות יניקה וסינון בהתאם למאפייני העבודה, החל מזרועות ועמדות ייעודיות ועד למערכות מרכזיות. בחינת התהליך מראש מאפשרת לבחור פתרון שישתלב בשגרת הייצור ולבדוק את ביצועיו לאחר ההתקנה.
